חגית ארגמן נולדה בירושלים ב-1973, בעבודותיה מציגה עמדה אחרת לאומנות המודרנית העכשווית והנקיה. ארגמן  משתמשת בסוגים שונים של חמרים דקורטיבים ודבקים  שונים היוצרים תצוגה מרהיבה של צבעים וססגוניות, בחלק מציורייה  ניתן לראות צבעים חמים ודומיננטים אדום כתום צהוב אשר  נותן תחושה של תעוזה , התפרצות ואמירה חזקה, ובסדרה אחרת של ציורים יש את הרוגע המנימליסטי מעיין התחברות לעולם המודרני- מעיין התחקות אחרי הסמלים המודרנים ,

חגית ארגמן מסבירה כי תמונת אווירה היא תמונה עם נוכחות, שמשרה ביטחון, ציוריי האווירה משתנים לפי מצב רוחו של המתבונן בימים שונים יוכל הצופה לחוש תחושות  מסויימות , ובימים אחרים תחושה אחרת השאיפה היא ליצור תגובה חיובית למתבונן, תחושה של אהדה, נוחות נעימות, והזדהות.

עבודותיה של חגית ארגמן  בנוייות על דמויות ונופים המשולבים בהשפעות שספגה בילדותה בירושלים, צבעים חמים לצד צבעים בהירים,

בהרבה מעבודותיה הראשונות  ניתן לראות את  הסימליות של האבן הירושלמית , והאוטנטיות , המאפיינת את ירושלים.

האומנות היא בענייה כאמצעי ביטוי שאי אפשר לתפוס ושלעולם לא נרגיש כי די לנו ממנו. הצבעים הם היקום אשר ישנו תמיד חלון, מקשר, שממנו יוצא האור ולתוכו נעלם החושך,  המסר לעולם עם אופטימיות וחווית  "האור בקצה המנהרה , בציורייה יש חלון לחיים שדרכו משתקף הכל, ביטוי לתת הכרה ולפנימיות שלו שאותה הוא סופג ונושא בגנים מיום היוולדו.

בביקורים במוזיאונים קיימת הזדהות גדולה מאוד לחגית עם האמנים הקלאסיים שכן תרמו רבות לציורייה והקו המקשר הוא אחד- שהעוצמה חזקה מתמיד, התחושה שאתה מביט בציור קלאסי שולח את המתבונן למקומות רחוקים קסומים ובעלי עוצמה חזקה. חגית מאמינה בעבודה קשה בשביל להיחשף ולחשוף את העבודות לקהל שוחר אומנות.  "