אני אמנית, בוגרת בצלאל,המחלקה לאנימציה, בת 30, עבדתי עד לא מזמן במשרד אדריכלים כקונספט ארטיסט, והתעסקתי בעיצוב גרפי ועיצוב פנים.
ב22 לחודש אפריל אני מעלה תערוכה בבית אריאלה, מרכז תרבות בת"א.
נושא התערוכה הוא "לחלום בגדול" והמסר הוא אופטימי, לגרום לנו לעצור לרגע ולנשום , בחיי השגרה האפורים שלא משאירים לנו הרבה רגעים לנוח, להזכר, לדמיין, ולהתחבר לעצמנו.
באמצעות האמנות שלי אני רוצה להפוך את העולם ליפה יותר, לטשטש את הגבול בין מציאות וחלום.
העבודות נעשות בטכניקה דיגיטלית ומודפסות על פורמטים גדולים מאוד.
השאיפה להוציא את האמנות לרחוב וליצור גלריה אורבאנית, ואת כל התהליך את מתחילה עכשיו.
המאמר של שירלי משולם- חוקרת תולדות האמנות:
ליהי אשר
"לחלום בגדול"
הדפסות דיגיטליות בפורמטים גדולים
העבודות של ליהי אשר מרהיבות, רעננות במקוריותן ומפתיעות בעוצמתן. הן ניצבות במסלול שנע ומשלב בין סוגי מדיה: איור, אנימציה, ציור, קולנוע, וידיאו-קליפ, גרפיטי ועיצוב שלטי חוצות. העבודות מסמנות את הקשר הבלתי-נמנע בין עולם הפרסום ותרבות הצריכה לבין העשייה האמנותית.
ההדפסות הדיגיטליות, בפורמטים גדולים, מציעות עולם פסיאודו-סוריאליסטי הממזג מציאות וחלום ושואב השראתו מהפוטוריזם האיטלקי, תרבות ואמנות הפופ, הקיטש, הפוסט מודרניזם והאמנות 'מן המוכן'. כל עבודה היא קלידוסקופ המשלבת מסה גדולה של דימויים נחשקים, חושניים, שנשאבו מהמזון התעשייתי, מתרבות הצריכה, מהארכיטקטורה האורבנית של ערי הבירה המתויירות בעולם, ממסכי הטלביזיה והקולנוע ומוטיבים מהטבע כגון: מגדל אייפל, בניין קרייזלר, פסלי בודהה, נקניקייה עם חרדל, גלידות, ממתקים, עוגות מאפינס, צעצועי רטרו, מיקי מאוס, רובוטים, מפלצות, ג'ירפות מכונפות, דגי זהב, צמחים אקזוטיים, פרחים, פירות ובעלי חיים.
ליהי אשר "חולמת בגדול". עושר הדימויים שבעבודותיה ואופן צירופם אלו לאלו, יוצרים מעין 'הרחבה של המציאות', שהלכה למעשה, טובעת לעצמה לחשוף ולהבליט את הלא הגיוני בהגיוני ואת המזויף באוטנטי. היא מבקשת לחלץ מהמקובל ומהידוע מראש את הבלתי שגרתי והמפתיע. חלק מהדימויים מתקשרים לסביבה החיצונית, למרחב הציבורי, וחלקם מתקשרים ל'עולמה הפרטי' של אשר ולהיבטים פסיכולוגים: חלומות, אסוציאציות, הלכי נפש, מחשבות והזיות. לדבריה של ליהי אשר: "לחלום בגדול זו שאיפה. החזון שלי הוא ליצור עולם צבעוני, יפה יותר. החלומות והדמיון החזק מספקים מגוון בלתי מוגבל של אימאג'ים שבאמצעותם אני מייצרת מעין מציאות ללא גבולות. המציאות זולגת לתוך הדמיון, והדמיון זולג לתוך המציאות".
מתחת למעטה החומרי-פלקאטי, הממורק, הקליל והפרובוקטיבי של העבודות, מבצבצים מסרים וביקורת אישית שמתמקדת בשאלות שנוגעות למשמעות החיים בכלל ולתודעת 'העצמי' בפרט. עולים קשרים בין ארוטיקה למזון, בין טבע לתרבות, בין הפרטי לציבורי, בין האוטנטי למזויף ובין תפיסות חיים ותרבות מערביות לאלו המזרחיות.
בעבודות מסוימות מופיעים כיתובים שלקוחים משלטי חוצות ופרסומות כגון: ""LOVE, EXIT"",
PINK IS FOR GIRLS"", STAY IN THE SUN AS LONG AS YOU WAIT"". הכיתובים נטמעים במרחב העבודה והם מהווים מרכיבים הזהים בחשיבותם ובערכם החזותי לדימויים שלצידם.
בעבודות אחרות יש לדימויי המזון התעשייתי מקום מרכזי, והן מסמלים מצד אחד את "טעם החיים" החוויה החושית הנהנתנית בהווה, ומצד שני את החזרה לתקופת הילדות, דרך חוויות שנצרבו בזיכרון.
ליהי אשר איננה מבקשת לחנך או לבחור בדרך מסוימת להסתכלות על החיים אלא מניחה לאותה 'מציאות חלומית', אוטנטית/מבוימת, לחדור לתודעתה, לקרבה ולהרחיקה מעצמה באמצעות הדמיון היוצר שקיים בה. ביטוי לכך ניתן למצוא בעיצוב הצורני של העבודות ובחלוקת הדימויים על המצע. הדימויים מוצגים כקלפי טארוט. החלק התחתון הנו השתקפותו ההפוכה של החלק העליון. עיצוב שכזה מבטא את יחסה של אשר לייצוג של מציאות שמתמשכת לתוך החלום וחלום שמתמשך לתוך המציאות.
שירלי משולם
